ברכת שמים חלה על משפיע לאחרים
במאמר זה מבאר כי צורת הבריאה היתה כבר בתחילה של זכר ונקבה יחד, הן בשמים ובארץ שהם ביחס של משפיע ומקבל, והן באדם שנברא בתחילה זכר ונקבה יחד. ומבאר שמציאות זו של זכר משפיע ונקבה מקבלת הכרחית כדי שתימצא ברכה מן השמים, ושיקרא בשם 'אדם' אשר עליו חלה ברכת שמים. ומוסיף הזוהר שמאותו טעם פסקה ברכת שמים לחול בעולם מיום שחרב בית המקדש, מפני שפסק חיבור השמים והארץ.
ברכת שמים חלה על משפיע לאחרים
בענין בריאת האדם נאמר בתורה (בראשית ה א-ב), 'זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם', ועל כך רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, רָזִין עִלָּאִין אִתְגַּלְּיָין בְּהָנִי תְּרֵי קְרָאֵי - סודות עליונים נתגלו על צורת הבריאה בשני פסוקים שנאמר בהם 'זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם', לְמִנְדַע יְקָרָא עִלָּאָה רָזָא דִּמְהֵימָנוּתָא - לידענו את הכבוד העליון וסוד האמונה המושרש בעולם האצילות דְּמִגּוֹ רָזָא דְּנָא אִתְבְּרֵי אָדָם - שמתוך סוד זה, היינו אותה מציאות של זכר ונקבה שבעולם האצילות נבראה נשמת האדם.
