מי שאינו נותן לעניים
ומפליג בגנותו ועונשו של מי שאינו נותן לעניים, שמסלק את האושפיזין מסוכתו וגורם לפירוד למעלה:
מי שאינו נותן לעניים
וְהַהוּא דְיָתִיב בְּצִלָּא דָא דִמְהֵימְנוּתָא - ומי שיושב בצל האמונה הזאת בסוכה, וְזַמִּין אוּשְׁפִּיזִין אִלֵּין עִלָּאִין אוּשְׁפִּיזֵי מְהֵימְנוּתָא - והזמין את האורחים העליונים מן הבינה שהם אורחי האמונה כי הם משפיעים למלכות, וְלָא יָהִיב לוֹן חוּלְקֵיהוֹן - ולא נתן להם את חלקם, שהוא חלק העניים, כֻּלְּהוּ קַיְימֵי מִנֵּיהּ - כל האושפיזין עומדים ממנו, וְאָמְרֵי - ואומרים את הפסוק 'אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עַיִן וְאַל תִּתְאָיו לְמַטְעַמֹּתָיו' וְגוֹ' (משלי כג ו), ולכן מסתלקים, כי אינם רוצים להיות בסעודה זו של קמצן רע עין שלא נתן לעניים מסעודתו, ואינם מתאוים ליהנות ממטעמיו שהכין.
וכיון שלא נתן לעניים, אִשְׁתְּכַח דְּהַהוּא פָתוֹרָא דְּתַקִּין דִּילֵיהּ הוּא - נמצא שכל סעודתו שהכין היא רק שלו וְלָאו דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עָלֵיהּ כְּתִיב - עליו אומר הקב"ה את העונש (מלאכי ב ג) 'וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ - אפזר צואה עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם' וְגוֹ' - הפרש שנעשה מאכילתכם בחגים. ולכן נאמר 'פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם' וְלָא חַגַּי, כיון שאין להקב"ה כלום בסעודה זו שלא נתן ממנו לעניים. וַוי לֵיהּ לְהַהוּא בַר נָשׁ - אוי לו לאדם זה שמחתימין עליו גזירות קשות, בְּשַׁעֲתָא דְאִלֵּין אוּשְׁפִּיזֵי מְהֵימְנוּתָא קַיְימֵי מִפָּתוֹרֵיהּ - בשעה שאלו אורחי השכינה עומדים ומסתלקים משולחנו.
