משה ויהושע – חמה ולבנה
לאחר שאמר שמשה הוא ב'תפארת', יבאר שזה הטעם שבימיו אכלו 'לחם מן השמים', שה'שמים' ב'תפארת', אבל אחר הסתלקות משה היה יהושע מנהיג את ישראל בבחינת 'מלכות', ולכן בימיו אכלו 'לחם מן הארץ'. גם בזה יבאר מאמר חז"ל 'פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה', כי משה שהוא ב'תפארת' הוא בחינת 'חמה', ויהושע שהוא במלכות הוא בחינת 'לבנה'.
כָּל יוֹמוֹי דְּמֹשֶׁה שִׁמְשָׁא נָהִיר בְּעָלְמָא – כל ימיו של משה, השמש שהיא בחינת הזעיר אנפין האירה בעולם, ועל כן כָּל יוֹמוֹי דְּמֹשֶׁה - כל ימיו של משה, אֲכָלוּ יִשְׂרָאֵל לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם שהוא ה'מן', כֵּיוָן דַּאֲתָא יְהוֹשֻׁעַ - וכיוון שבא יהושע, מָה כְּתִיב - מה נאמר בפסוק (יהושע ה יב) 'וַיִּשְׁבּוֹת הַמָּן מִמָּחֳרָת' וְגוֹ' ששבת המן והפסיק לרדת דבר יום ביומו, ובפסוק שלפניו כתוב (שם יא) 'וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח', והיינו שאכלו מדגן הארץ, הרי שרק בימיו של משה אכלו 'מן', ואילו אצל יהושע פסק מהם. ושואל מָה בֵּין הַאי לְהַאי - מה ההבדל בין 'לחם מן השמים', ל'לחם מן הארץ', ומשיב אֶלָּא דָּא מִלְעֵילָּא וְדָא לְתַתָּא - אלא זה מלמעלה וזה מלמטה, שה'מן' בא מלמעלה והיינו מ'זעיר אנפין', וה'לחם מן הארץ' בא מלמטה מה'מלכות'. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא – מכאן למדנו, כָּל זִמְנָא דְּמֹשֶׁה אִשְׁתְּכַח - כל זמן שמשה היה בעולם, גּוּפָא דְּשִׁמְשָׁא שַׁלִּיט וְנָהִיר לְעָלְמָא - היה גוף השמש שולט ומאיר בעולם, שהוא הנהגת ה'זעיר אנפין', ולכן אז ירד להם 'מן' מלמעלה. כֵּיוָן דְּאִסְתַּלַּק מֹשֶׁה - כיון שהסתלק משה ונכנס יהושע תחתיו, אִתְכְּנַשׁ גּוּפָא דְּשִׁמְשָׁא וְנָפִיק גּוּפָא דְּסִיהֲרָא - הסתלק גוף השמש ויצא גוף הירח שהוא יהושע, כמו שאמרו בגמרא (ב"ב עה.) 'פני משה כפני חמה, ופני יהושע כפני לבנה', והלבנה היא במלכות, ולכן בימיו אכלו 'לחם מן הארץ' שהוא במלכות כאמור.
