נביאי הבעל לא כיוונו כראוי
ומביא רבי שמעון ראיה מנביאי הבעל.
נביאי הבעל לא כיוונו כראוי
תָּא חֲזִי - בוא וראה, בנביאי הבעל כְּתִיב - כתוב (מלכים א' יח כו) 'וְיִקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר הַבַּעַל עֲנֵנוּ וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה' וְגוֹ'. ושואל, מַאי טַעֲמָא - מה הטעם שלא נענו על ידי הבעל, והלוא היו יכולים לפעול להדלקת האש בכוחות הכישוף. ומשיב, חַד - תירוץ אחד, דְּלָאו רְשׁוּ בְּהַהוּא - שלא היה רשות באותו זמן לאותו עבודה זרה בַּעַל בְּהַאי - בדבר הזה, שיוריד אש מן השמים. וְעוֹד תירוץ, דְּמִלִּין לָא מִתְכַּשְּׁרָן בֵּינַיְיהוּ - שהדברים לא היו מסודרים כראוי ביניהם, והטעם, שהרי וְאַנְשֵׁי לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִנְּהוֹן - השכיח הקדוש ברוך הוא מהם איך משביעים את הכישוף, משום שהיה שעת נסיון. ומביא ראיה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב - זהו שכתוב (שם פסוק לז) 'וְאַתָּה הַסִבּוֹתָ אֶת לִבָּם אֲחוֹרַנִּית', ומשמעו, שהקדוש ברוך הוא היסב את לב נביאי הבעל שלא יזכרו את סדר הדברים איך להשביע את הבעל שידליק אש.
ומסיים רבי שמעון את דבריו.
זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא - אשריהם הצדיקים דְּיַדְעֵי לְמִקְרֵי לְמָארֵיהוֹן כִּדְּקָא יָאוּת - שיודעים לקרוא לבוראם כראוי.
לאחר שאמר רבי שמעון שצריך לדעת איך לקרוא אל ה', מבאר הסדר האמיתי לקרוא את ה'.
חיבור הכנה לתפילה והתפילה עצמו
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָכָא בָּעֵינָא לְגַלָּאָה מִלָּה - כאן אני רוצה לגלות דבר סוד. תָּא חֲזִי - בוא וראה, כָּל מַאן דְּיָדַע לְסַדְּרָא עוֹבָדָא כִּדְּקָא יָאוּת - כל מי שיודע איך לסדר את מעשיו קודם התפילה כראוי, וּלְסַדְּרָא מִלִּין כִּדְּקָא יָאוּת - ולסדר את דבריו בשעת התפילה כראוי, הָא וַדַּאי מַתְעָרֵי - הוא ודאי מעורר שפע עליון לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - להקדוש ברוך הוא, דהיינו בינה, לְאַמְשָׁכָא מִילִּין עִלָּאִין דְּמִתְכַּשְׁרָן - להמשיכם על ידי דברים עליונים, דהיינו תפארת ומלכות. מפני שכך הסדר מסודר ס''א ואי לא, לא אתכשר לגבייהו). וְלָא אִכְשַׁר לְגַבַּיְיהוּ - ואם אינו מסדר מעשיו לפני התפילה ודבריו בשעת התפילה, אינו מוכשר להשפיע השפע מלמעלה.
