מגבית ההצלה לתלמידי הישיבה שהצליחה!
כשירד הקור קרוב לארבעים מעלות צלזיוס מתחת לאפס. לבחורים היה קשה לצאת מאכסנייתם וחלקם הגיע לישיבה רק באיחור רב.
והנה ממש נס מן השמים, שכעבור זמן קצר, הציעו למרן ה'דמשק' למכירה בנין מפואר בן שלש קומות, בעל עשרים ושלושה חדרים, וגינה מסביב סמוך לבית המדרש.
אחת הבעיות שהטרידה את הרה"ק בעל הדמשק אליעזר מויזניץ זצ"ל, היתה למצוא מקום מנוחה, אכסניה קבועה לבני הישיבה. בימים ההם טרם נפוץ בעולם הישיבות המושג, הנראה היום כמובן מאליו, ששמו "פנימייה". הבחורים התאכסנו בבתים פרטיים מפוזרים בכל פינות העיר, בחדרים ששכרו אצל בעלי בתים בכסף מלא, שניים, שלשה או ארבעה בחורים בחדר, כל אחד לפי הישג ידו.
ברצות בחור ללמוד בלילה בישיבה או להשכים קום בבוקר לפני עלות השחר, נתקל בקשיים מרובים וטרחה, בפרט אם התאכסן במקום מרוחק, והתקשה להגיע לישיבה בכפור החורפי ובשלגים הגבוהים. כמו כן היו קשיים בהשגחה על התלמידים.
ראה ה'דמשק אליעזר' כי הדבר גורם לביטול זמן, ובתנאים הירודים הקיימים יש גם בזיון התורה, על כן השתוקק מאוד להשיג בנין למטרת הקמת פנימייה ואכסניה קבועה, שם יוכל הבחור למצוא מנוחה לאחר יום עמל בתורה. הוא היה חוזר על אמרתו החריפה: "ולא תהא כוהנת כפונדקית"! (יבמות קכב.) – נראה, האם אין לכל מוסדות המדע להבדיל, פנימיות ואכסניות משלהם, ומדוע לא יהיה בית מגורים מתאים גם ללומדי התורה הקדושה? נכספה וגם כלתה נפשו, לראות את תלמידיו לומדים מתוך הרחבת הדעת.
הרעיון קיבל דחיפה נוספת, עקב הקור הנורא ששרר בחורף שנת תרפ"ט, כשירד הקור קרוב לארבעים מעלות צלזיוס מתחת לאפס. לבחורים היה קשה לצאת מאכסנייתם וחלקם הגיע לישיבה רק באיחור רב.
והנה ממש נס מן השמים, שכעבור זמן קצר, הציעו למרן ה'דמשק' למכירה בנין מפואר בן שלש קומות, בעל עשרים ושלושה חדרים, וגינה מסביב סמוך לבית המדרש. בעליו ירד מנכסיו ואשתו נאלצה למכור את הבית, אבל ביקשה בעדו סכום עצום מאוד. נוסף על כך היה נחוץ כסף רב להתאמת הבנין למטרתו ורכישת ציוד מתאים.
ה'דמשק' נכנס לעול, קיבל על עצמו לאסוף את הכסף הדרוש. פעולתו הראשונה היתה בתחילת שנת תר"ץ בטשערנאביץ. שם ארגן אסיפה גדולה, בנוכחות רבני העיר. היות שהיתה אז פרשת האזינו, פירש בין השאר את הפסוק שלפנינו "יערוף כמטר לקחי, תיזל כטל אמרתי... כי שם ה' אקרא, הבו גודל לאלקינו" וכה פירש, לטל תכונות משלו, וכן לגשם, הטל איננו מזיק ברדתו, אבל חסרונו שאינו חודר עמוק. לעומת זאת הגשם, חודר עמוק עד השורש, אולם מפריע ברדתו לעוברי דרכים, ואמר ה'דמשק': "רצוני ש'יערוף כמטר לקחי' – הלקח של דברי יחדור עמוק ללב – כמטר, אף על פי ש'תזל כטל אמרתי' – שאני מדבר אליכם דברים ערבים כטל, ואינני דורש מכם בתוקף. "כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב" אומר רש"י דשא – עטיפת הארץ, מכוסה בירק, והשפתי חכמים מפרש שזה 'שם כולל' – גם אני מדבר כעת בכלליות לכולם. "כי שם ה' אקרא" אני מקווה שיצא מזה קידוש ה', שהבחורים שלנו לא יצטרכו לנדוד, ללכת לישון במקומות מפוזרים בעיר, ממילא יוכלו ללמוד תורה במנוחה ובשלווה.
דבריו הכנים, שנאמרו בהתלהבות רבה, חדרו ללב המאזינים, ומיד נערכה מגבית מוצלחת מאוד.
