איסור 'לפני עור' במכונות למכירת משקאות
כתב הט"ז (יו"ד סי' קנא סק"א) שהמוכר דבר לגוי והוא מסופק אם הקונה קנה דבר זה להשתמש בו לאיסור או להיתר, הולכים בספק זה לקולא.
וכ"כ בשו"ת פני יהושע (ח"א יו"ד סי' ג) משום שלדעתו הכשלת נכרי באיסור אין בה משום 'לפני עור' דאורייתא אלא דרבנן, וכמו שהובאה דעתו לעיל (ו.).
וכ"כ בתבואת שור (סי' טז ס"ק כג) שבספק 'לפני עור' אין חשש, והוכיח כן ממה שאמרו בסוגייתנו לענין איסור 'לפני עור', שכל שיכולים לתלות שלא ישתמש בו לאיסור, תולים.
אולם במקור מים חיים (יו"ד סי' קנא ס"א) הוכיח מהגמרא (נדרים סב:) שרק אם רוב צדדים מורים להיתר אין חוששים ל'לפני עור', אבל כשהצדדים שקולים אסור, אך כתב שמדברי הרא"ש (נדרים שם) נראה שגם כשהצדדים מחצה על מחצה יש להקל. ועיין בשו"ת עין יצחק (או"ח סי' יג סק"ג) מה שכתב בזה.
והנה בספר אמרי דוד (הורוויץ, סי' קנז) דן אם יש לחשוש להניח מכונה לממכר דברי מאכל, שמניחים בתוכו מיני מזון ואכילה והרוצה לקנות ישליך לתוכה דמי שווי המאכל ועל ידי זה יפתח המנעול והמאכל יוצא מאליו, וחשש השואל שיתכן שהקונים יאכלו בלא נטילת ידים ונמצא שבעל המכונה מכשילם ועובר באיסור 'לפני עור'. וכתב שאם רוב בני העיר הם גוים יש להתיר מטעם תליה, כמוכח בגמרא (נדרים שם) שבמקום רוב ודאי תולים בהיתר. ועוד שהוא כמו חד עברא דנהרא. ולדעת הדגול מרבבה (יו"ד סי' קנא) מותר לסייע לעובר עבירה במזיד כשאינו עושה מעשה כלל, והקונה לוקח בעצמו ע"ש. ולפי זה בזמנינו שכבר מצויים כמה מכונות אוטומטיות כאלה, הרי זה נידון כמי שיש לו איסור באותו צד של הנהר, ולכן יש להתיר.
ובשו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' קיז) העלה להתיר להעמיד המכונה ברחובות קריה אם אין שמו של הישראל נקרא עליו, אע"פ שבאים אנשים בשבת וקונים מן המכונות שלו. ובתנאי שאינו עומד ברשות ישראל, שאז יש להחמיר ולאסור משום מראית העין. ומכל מקום כתב שאסור לישראל למלאותו במיני מאכל בעצם יום השבת, אף בחפצים שאינם מוקצים, שכיון שהישראל עושה פעולה בשבת שע"י אותה הפעולה יהיה יכול הנכרי לקחת את החפץ ולהוציאו מרשות הישראל ולהכניסו לרשותו, שייך בזה איסור של מראית העין, שיאמרו שהישראל מכר לו חפץ בשבת.
