אכילת הסימנים בליל יו"ט שני של ר"ה
בגמרא, אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא, יהא רגיל למיחזי [ובכריתות (ו.) הגירסא 'למיכל'] בריש שתא, קרא ורוביא כרתי וסילקא ותמרי. וכן פסק בשו"ע (או"ח סי' תקפג ס"א), יהא אדם רגיל לאכול בר"ה רוביא דהיינו תלתן, כרתי, סילקא, תמרי, קרא וכו'. והרמ"א שם כתב שיש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש וכו', ויש אוכלים רמונים וכו', ונוהגין לאכול בשר שמן וכל מיני מתיקה. וכתב החיד"א במחזיק ברכה (או"ח שם סק"ב), דבר זה קיימתיו מסברא לעשות כל הסדר גם בליל ב', ואחר זמן נדפס ספר אליה רבה וראיתי להרב ז"ל שכתב ג"כ שגם בליל ב' יעשה כן.
אבל בבני יששכר (חודש תשרי מאמר יום הכסא אות יא) דייק ממה שאמר אביי 'בריש שתא' ולא אמר 'בראש השנה', שבא להורות שענין הסימנים הוא דווקא בכניסת השנה בראשיתה בלילה הראשונה, אבל בלילה שניה אין צריך סימנים, וכתב שם במוסגר שהגם שבעל טה"ק כתב לערוך בשולחן הסימנים גם בלילה שני [כן הוא גם בבני יששכר טה"ק, ולכאורה צ"ל עבודת הקודש, וכן מבואר שם (מורה באצבע סי' רסו) שגם בליל שני יעשה הסדר של ליל ראשון באכילת דברים אלו לסימן טוב, תפוח בדבש, ראש כבש, ותמרים וכו'], לא ראינו לרבנן קשישאי שעשו כן, וכן השמיטו כל הפוסקים הקדמונים לומר לנו זאת, וכתבו לעשות כן רק בלילה הראשונה.
ונכדו בעל המנחת אלעזר בספרו שער יששכר (חודש תשרי מאמר מאזנים למשפט אות מז בהג"ה) הקשה על דיוק הבני יששכר מתיבות 'בריש שתא' שהענין הוא רק בלילה הראשונה, וכתב שאינו מבין מהו החילוק ב'ריש שתא' שזהו 'ראש השנה' בלשון ארמי, והקשה עליו מסוגייתנו שאמר רב זביד האי 'יומא קמא דריש שתא', ואם כדברי הבני יששכר היה לרב זביד לומר 'ריש שתא' בלבד, ומוכח ממה שאמר 'יומא קמא דריש שתא' שתיבות 'ריש שתא' בלבד אין כוונתם דווקא ביום ראשון של ר"ה, וכתב שמצוה ליישב דבריו הקדושים של הבני יששכר. אבל למעשה כתב שם גם כדעת הבני יששכר, שכיון שהוא רק לסימנא מילתא בעלמא, ובאמת ב' ימי ר"ה כיום אחד ארוך, על כן בודאי די במה שאוכל בליל א' דר"ה לסימנא טבא שהוא כולל שני הימים, ושכך מנהג אבותינו לאכול הסימנים רק בליל א' דר"ה.
אולם במטה אפרים (סי' תקפג ס"ב) כתב שיש לעשות הסימנים בשני הימים, ובקצה המטה (שם סק"ט) הביא דברי הבני יששכר, וכתב ע"ז אין לשפל כמוני עסק בנסתרות, וכ"ש להכריע בזה, ומכל מקום מסתימת לשון הפוסקים משמע שאין לחלק בזה בין ליל א' לליל ב', וכמפורש יוצא מפי הגאונים עמודי ההוראה האליה רבה ומחזיק ברכה המובאים בשע"ת (סק"א), וכ"כ בזכור לאברהם הספרדי בשם כמה גדולי הספרדים, ובסידור האריז"ל להר' שבתי ז"ל כתב לאכול ראש כבש גם בליל ב', ובפרט שכבר הורה כן זקן מרן הרב ז"ל [המטה אפרים] אשר מי כמוהו מורה בעניני מנהגים, ופוק חזי מה עמא דבר כי עושין כן גם בליל הב', וכן היה מנהג הגה"ק החת"ס ומהר"ם א"ש תלמידו כו'.
אולם בעל קצה המטה עצמו (סי' תר סק"י) כתב על דבריו הנ"ל, ובכ"ז ח"ו לא באתי לדחות את דברי הרב הדומה למלאך ה' צבאות מהרצ"א זצללה"ה [הבני יששכר], כי רב תנא הוא ופליג, והמדקדק בלשון הבני יששכר שם יראה שכתב ולא אשתמיט חד מהפוסקים 'קמאי' לומר לנו זאת רק בליל א', ובאמת יש אחרונים שכתבו לומר כן גם בליל הב', כאשר גם הבני יששכר הביא בשם בעל טה"ק, אך הקדמונים לא כתבו כן, וכן נמצא מפורש בספר מחכמי הספרדים [ושמו פלאי], וכן היה מנהג אמ"ו תפארת צבי זצ"ל שלא לערוך הסימנים בלילה השניה וכו' ודעביד כמר עבד.
