אם מותר לקבל נדבה מגוים לבנין בית הכנסת

בשו"ת חתם סופר (יו"ד סי' רכה) נשאל, בדין רוב בתי הכנסת במדינתו, שלא היה בית הכנסת שייך לקהילת היהודים אלא לשר העיר, ושר העיר היה משכיר את בית הכנסת לקהילה. ודן אם יש בזה משום 'לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו' (עזרא ד ג), שבסוגייתנו מבואר שלומדים מפסוק זה שאין מקבלים מן הגוים נדבות לבנין בית המקדש ואין מקבלים מהם ערכין, ואם יש לחשוש לזה גם בבית הכנסת שלא לקבל נדבות וסיוע מגוים משום איסור זה.
והנה הרמ"א (יו"ד סי' רנד ס"ב) פסק, שמקבלים ממון מהנכרים אם מנדבין דבר לבית הכנסת, ורק מן המומרים אין מקבלים. ובספר ארחות חיים (ספינקא, סי' קנד אות יד) כתב בשם שבילי דוד (יו"ד סי' רנד), שאף שהלכה פסוקה שגוי שהתנדב דבר לבית הכנסת מקבלים ממנו, מכל מקום לסיוע הבנין אין מקבלים, שהרי כתב הרמב"ם (שקלים פ"ד ה"ח) שאין מקבלים מהם לסיוע בית המקדש, ודין בית הכנסת מדרבנן כדין בית המקדש. וכן כתב בשו"ת זכרון יהודה (גרינוולד, סי' נו), שדבר המסוים וניכר לעולם אין לקבל מנכרים לבנין בית הכנסת, ומותר לקבל מהם רק דבר שאינו מסוים כגון קורה או אבן. אך תמהו האחרונים על מה שהשוו דין בית הכנסת לדין בית המקדש, שהרי בדברי הרמב"ם (מתנות עניים פ"ח ה"ח) מבואר בפירוש שחלוק בית הכנסת מבית המקדש, שכתב שאם התנדב הנכרי דבר מסוים כגון קורה או אבן מחזירין לו, כדי שלא יהא להן דבר מסוים במקדש, שנאמר 'לא לכם ולנו' וגו', אבל לבית הכנסת מקבלים מהן לכתחילה.
וכך הכרעת רוב האחרונים שמקבלים נדבות מנכרים לבנין בית הכנסת, וכך הכריע החתם סופר בשאלה הנ"ל, וכתב שאין שום חשש במה שמקבלים את שכירות בית הכנסת מהנכרים, וכמו שמבואר ברש"י בסוגייתנו (ו. ד"ה שם). ובשו"ת קול אריה (או"ח סי' יד) האריך להוכיח להיתר מסוגייתנו ומסברא, והעיד גם שכן מנהג העולם ומעשים בכל יום ואין מוחה בהם לבלתי קחת נדבות מנכרים לבנין בית הכנסת. וכן כתב בשו"ת מהר"ם שיק (יו"ד סי' רלא), וע"ע בשו"ת באר שרים (ח"ה סי' נה).
ובשו"ת תשורת שי (ח"א סי' טו) אף שנקט מעיקר הדין שאפשר לקבל מעות מהנכרים לבנין בית הכנסת, מכל מקום כתב שעדיף שלא לקבל מהם, כיון שיש לחשוש שלמחר הם באים אצלנו לבקש אותנו לסייעם לבתי תפלות שלהם. ועל דרך זה כתב בשו"ת פרי השדה (ח"ב סי' מט) בענין קבלת תרומת כסף מגוי עבור בנין תלמוד תורה, שאם יש איזה חשש שעל ידי שיהיה להם חלק בזה יכריחו ח"ו להפר תורה באיזו דרך שהוא, אזי אין לקבל מהם שום תרומת כסף לבל יבואו זרים בנחלתנו.