אמירת 'ששת ימי המעשה' כשחל יום טוב באמצע השבוע

בגמרא מבואר שגם כשחל יום טוב באמצע השבוע, אומרים בהבדלה 'המבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה', אף על פי שבשבוע זה אין ששת ימי מעשה, כיון שסדר הבדלות הוא מונה. ופירש רש"י (ד"ה סדר) שמונה את סדר ההבדלות האמורות בתורה, ומה שמסיימים 'בין יום השביעי לששת ימי המעשה' הוא כדי לסיים את הברכה מעין חתימתה, שהרי כבר מזכירים הבדלה זו לעיל כשאומרים 'בין קודש לחול', ואף כשחל יום טוב באמצע השבוע אין משנים מסדר ההבדלות שבתורה.
וכתב בספר אברהם את עיניו בסוגייתנו (ד"ה בסוף הפרק), שלפי זה נמצא שבשבוע שחל בתוכו יום טוב, אין לומר 'את ששת ימי המעשה' באמירת 'רבון העולמים וכו' ופתח לנו' שאומרים קודם הבדלה, אלא יש לומר 'החל עלינו את ימי המעשה', כיון שאין הכרח להזכיר הבדלה זו בתפילה, שאין כאן ברכה מעין חתימה.
ובפקודת אלעזר (סי' רצד ד"ה כשחל) כתב כעין זה, שבברכת 'אתה חוננתנו' צריך לומר 'ובין יום השביעי לששת ימי המעשה' גם כשחל יום טוב באמצע השבוע, כמו שאומרים אותו בהבדלה שעל הכוס, כיון שמונים סדר ההבדלות הכללי ולא את ההבדלה הפרטית שבשבוע זה שבו אין ששת ימי מעשה. אבל בתפילה שאומרים 'החל עלינו את ששת ימי המעשה הבאים לקראתינו' אין לומר תיבות 'ששת ימי המעשה' כשחל יום טוב באותו שבוע, אלא יאמר 'ימי המעשה' וידלג תיבת 'ששת', שכיון שאומר 'הבאים לקראתנו' הרי הוא מדבר על ימי המעשה שבאותו שבוע ממש, ואינו דומה להבדלה שב'אתה חוננתנו' ובהבדלה שעל הכוס שאינו אומר 'הבאים לקראתנו' ולכן הכוונה בהם היא על סדר ההבדלות שעשה ה' בעולם.
וכל דברים אלו הם כשחל יום טוב באמצע השבוע, שמחמתו אסורים בעשיית מלאכה. אבל ביום טוב שאינו אסור בעשיית מלאכה כגון פורים, אין להמנע מלומר 'ששת ימי המעשה'. ובבעי חיי (שו"ת, או"ח סי' נו) כתב, ועל דבר אותו המשוגע שלא אמר במוצאי שבת זכור 'את ששת ימי המעשה' מפני ימי הפורים, אין צורך להשיב בזה, שהרחבת הדיבור בזה הוא להג הרבה ויגיעת בשר (קהלת יב יב), שאפילו כשחל יום טוב באמצע השבוע אין למנוע מלומר 'את ששת ימי המעשה' מפני שסדר הבדלות הוא מונה, כל שכן בימי הפורים שמותרים בעשיית מלאכה.
והנה הרמ"א (או"ח ריש סי' רצה) כתב שכשחל יום טוב באמצע השבוע אין אומרים סדר קדושה, אבל אומרים 'ויתן לך'. וביאר במשנה ברורה (סק"ג) הטעם משום שנאמר בו 'ומעשה ידינו כוננה עלינו' שני פעמים, ולכן צריך שיהיו כל ששת הימים ימי חול, וכמבואר בטור בשם הגאונים. וכתב המשנה ברורה שזהו דווקא כשחל יו"ט גמור, אבל פורים או ערב פסח שחלו בימי החול, אין למנוע מלומר 'ויהי נועם' במוצאי שבת שלפניהם.