ביאור נוסח ברכת מעין שלוש 'בקדושה ובטהרה'
בגמרא, רבי ישמעאל אומר, יכול יעלה אדם מעשר שני לירושלים ויאכלנו בזמן הזה וכו', תלמוד לומר (דברים יב ו) 'והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם', מקיש מעשר לבכור, מה בכור אינו אלא בפני הבית אף מעשר אינו אלא בפני הבית.
על פי הלכה זו, שאכילת מעשר שני בירושלים אינה נוהגת בזמן הזה, ביאר הגרי"ז את נוסח ברכת מעין שלוש שאומרים 'ובנה ירושלים וכו' ונאכל מפריה וכו' ונברכך עליה בקדושה ובטהרה'.
וקשה כיצד אומרים 'ונאכל מפריה', והרי אין נוטעים אילנות בירושלים (תוספתא נגעים פ"ו ה"ב, רמב"ם בית הבחירה פ"ז הי"ד) . והשיב הגרי"ז, שהנה צ"ב מה שאומרים 'נברכך עליה בקדושה ובטהרה', היכן מצינו דין זה לברך בקדושה ובטהרה. וצ"ל שהכוונה היא לאכילת פירות מעשר שני שיש בהם דין קדושה דהיינו לאכלם בתוך קדושת ירושלים ודין טהרה דהיינו לאכלם בטהרה, ואין הכוונה שהברכה תהיה בקדושה ובטהרה [אך ראה לשון הרמב"ם (ברכות פ"ג הי"ג) ], ועל זה אנו מבקשים שיבנה בית המקדש ואז נעלה את המעשר שני לירושלים ונאכלו כדינו בקדושה וטהרה. וזו גם הכוונה במה שאומרים 'ונאכל מפריה', היינו הפירות המיוחדים לאכילה בירושלים, והיינו פירות מעשר שני ונטע רבעי (חידושי הגרי"ז החדשים סי' סב, תורת זאב סי' לב) . וראה עוד מה שכתב בזה בשו"ת ודרשת וחקרת (ח"א סי' ל, לא).
