ברכה על גוי נאה
בשו"ת קול גדול (סי' ט) למהר"ם בן חביב כתב שצריך לברך על גוי נאה 'שככה לו בעולמו'. והביא ראיה מהירושלמי (ברכות פ"ט ה"א) שמבואר שם הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו, מעשה בר"ג שראה אשה גויה נאה ובירך עליה. והקשו שם איך עשה כן הרי אמרו חז"ל 'לא תחנם' לא תתן להם חן, ותירצו בירושלמי, מה אמר אבסקטא לא אמר, [פי' הערוך, ערך אבסקנטיה, פי' בלשון רומי דברים המורים על חילוק כבוד]. והיינו שלא חלק לה כבוד, אלא רק נתן שבח והודאה לשי"ת שברא בריות נאות בעולמו, שכן אפילו ראה גמל נאה סוס נאה חמור נאה, אומר ברוך שברא בריות נאות בעולמו.
אמנם הקשה מסוגיין שלא משמע כן אלא שרשב"ג הודה לקב"ה ואמר 'מה רבו מעשיך ה'' אבל לא בירך הברכה, ותירץ, שבכדי שלא נאמר שהבבלי חולק על הירושלמי, צריך לומר שרשב"ג ראה כבר פעם אחרת בריה נאה ביותר, ולדעת הראב"ד אינו מברך רק בפעם הראשונה, וכמ"ש הטור בשמו (או"ח סי' רכה), ולדעת הפוסקים החולקים (טור שם) שמברך אחד לשלושים יום, י"ל שרשב"ג ראה כבר בתוך שלשים יום, ולכן רק הודה להשי"ת שברא בריה נאה כזו ולא בירך בשם ומלכות. אבל באמת אם ראה בפעם הראשונה גוי נאה שנהנה בראייתו צריך לברך משום שלא גרע מבהמה נאה.
והנה בשו"ע (שם ס"י) נפסק שאפילו על גוי מברך בשם ומלכות שככה לו בעולמו. ובברכי יוסף להחיד"א (שם סק"י) כתב, שבתשובת מהר"י מולכו (כת"י, סי' נב) דקדק על דברי השו"ע מהגמ' בסוגיין, שהרי רשב"ג לא בירך ברכה זו, אלא אמר 'מה רבו מעשיך ה'' אבל לא בירך הברכה, ומה שאמרו בסוגיין אח"כ דאמר מר הרואה בריות טובות וכו', הכוונה רק להביא דוגמא משם ולא שאמר על העכו"ם הברכה עצמה. אלא שהחיד"א העיר על זה מהירושלמי הנ"ל שר"ג בירך שככה לו בעולמו, וכתב שכן משמע פשט סוגיין שמסיים דאמר מר וכו' שמשמע שהודאת רשב"ג היתה באופן המבואר שבירך ברכה. וסיים החיד"א שמן האמור תשובה למה שהקשה הפרי חדש בליקוטים על דברי הבית יוסף (שם), למה מביא ראיה לדין זה לברך על גוי נאה מהירושלמי, והרי תלמוד ערוך הוא בבבלי בסוגיין. ולפי זה י"ל שמהבבלי אין ראיה כ"כ, שי"ל כמהר"י מולכו, ולכן הביא הבית יוסף מהירושלמי.
[ועיין בשפתי צדיק (פורים אות יח, הו"ד בספר פסקי תשובות פיעטרקובסקי ח"א סי' קלא) שכתב להסתפק אם מותר לומר שהמן היה גוי גדול נאה וחכם, האם יש בזה איסור משום 'לא תתן להם חן', או שעי"ז יתרבה שבח השי"ת שאבדו על שארב על ישראל, ועיין בסוטה (מב:) שאמרו 'עדיין לא הגענו לחצי שבחו'].
