דין ציבור ביושבי חו"ל וביושבי הארץ

בסוגיין מובא שבציפורי היה מנהג לאכול בליל שבת 

בגמרא אמר רב אסי, שלענין הוראה שמונים את רוב הקהל אם עשו על פי הוראת הסנהדרין, הולכים אחר רוב יושבי ארץ ישראל, שנאמר (מלכים א' ח סה) 'ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני ה' אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום', וקשה שכיון שכתוב 'וכל ישראל עמו' למה הוצרך לומר שוב 'קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים', אלא שבא להשמיענו שאלו הנמצאים בגבולות אלו שהם בני ארץ ישראל הם הנקראים קהל, אבל בני חו"ל אינם נקראים קהל.

ודנו האחרונים בטעם הדבר שאין בני חו"ל נקראים קהל לענין הוראה, ומה הדין לענין שאר דברים שצריכים בהם קהל.

היראים (מצוה ל) הביא דברי הגמרא, וכתב, עתה יש לשאול בכל מקום שנאמר 'קהל' כגון בפצוע דכא ובכרות שפכה ובעמוני ומואבי, היהיו כל אלו הפסולים מותרים ביושבי חוץ לארץ כיון שאינם קרויים קהל, או שמא לענין הפסולים שלא נאמר בהם 'קהל' סתם אלא 'קהל ה" הדין שונה וכולם בכלל, ש'קהל ה" משמע כל שומרי מצות ה', בין בארץ בין בחו"ל. ורק בקהל שבהוראה למדו בסוגייתנו שהוא דוקא בקהל ארץ ישראל, לפי שיש לומר שבהוראה הקפיד הכתוב ביושבי ארץ ישראל, שאוירו של א"י מחכים (ב"ב קנח:). וביאר בדבריו בתועפות ראם, שאף על פי שהנידון בסוגייתנו אינו בדיינים אלא בחוטאים, מכל מקום כיון שבני בבל כפופים בהוראה לבני ארץ ישראל משום שאוירו של ארץ ישראל מחכים, אם כן אין חוששים לבני חו"ל למנותם, שבודאי יעשו אחרי בני א"י. וביאר שהוא תירוץ נוסף ביראים, ולפי התירוץ הראשון רק במקום שכתוב 'קהל ה" גם בני חו"ל בכלל, אבל במקום שצריך 'קהל' סתם אין בני חו"ל בכלל. ולפי התירוץ השני רק לענין הוראה אין בני חו"ל בכלל קהל, כיון שבזה דנים לפי חכמת האויר של ארץ ישראל.

ובפרי מגדים (או"ח סי' תקעו א"א הקדמת הסימן) דן בדבר המבואר בשו"ע (שם סעיפים א-ה) שכל צרה הבאה על הציבור מתענים ומתריעים עליה ותוקעים בשופרות. אם דין זה הוא דוקא בציבור שבארץ ישראל, או שכל עשרה בני אדם נחשבים ציבור לענין זה. וטעמו לצדד שרק בני ארץ ישראל נחשבים ציבור, הוא משום שנאמר בענין זה (במדבר י ט) 'וכי תבאו מלחמה 'בארצכם' על הצר הצרר אתכם, והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני ה' אלהיכם ונושעתם מאיביכם', הרי שתלה הכתוב ענין זה בצרה שבארצכם. אך קהל אחר אפשר שנידונים כיחידים, ולכן אין תוקעים היום. ודבריו אלו שקהל שבחו"ל נידונים כיחידים, מבוארים לפי דברי היראים הנ"ל, והאבני נזר המובא להלן.