הוצאת והכנסת ספר תורה על ידי כהנים ולויים

כתב הרמב"ם בספר המצוות (עשה לד), שציונו ה' שישאו הכהנים הארון על כתפיהם כשנרצה לשאת אותו ממקום למקום, והוא אמרו יתעלה (במדבר ז ט) 'כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו'. ואף על פי שציווי זה בא ללויים בעת ההיא, לא היה דבר זה אלא מחמת מיעוט מספר הכהנים בזמן ההוא, אך לדורות, הכהנים הם החייבים במצוה זו והם ישאוהו, כמו שהתבאר בספר יהושע ובספר שמואל [בכמה מקומות].
והרמב"ן (השגות לשורש השלישי אות ו) כתב, שמה שאמר הרמב"ם שנעתקה המצוה לכהנים אינו אמת, חלילה לנו שנאמר שתשתנה שום מצוה בתורה שיהיו הלוים נפסלים ממשא הארון לעולם. אלא הכהנים והלויים כולם כשרים במשא מן התורה שכולם נקראים לויים, וכמבואר בסוגייתנו, שבעשרים וארבעה מקומות נקראו הכהנים לויים. ועל מה שכתב הרמב"ם שדבר זה התבאר בספר יהושע וספר שמואל שלדורות הכהנים חייבים בזו המצוה והם ישאוהו, ולא נמצא שם הביאור הזה, אלא כתוב בספר יהושע (ג ג) 'ויצו את העם לאמר כראותכם את ארון ברית ה' אלהיכם והכהנים הלוים נושאים אותו ואתם תסעו ממקומכם ותלכו אחריו', וביאורו הוא שכל השבט כשר למשא הארון, והמשפחה ההיא של בני קהת נפקדו עליה במדבר.
אמנם הרמב"ם פירש פסוק זה שביהושע כמו שפירש רש"י שם, שהכהנים הם שנשאו אותו, ומה שנקראו לויים כמאמר הכתוב 'הכהנים הלויים' הוא כמו שבשאר כ"ד מקומות [וברש"י שם הגירסא מ"ח] נקראו הכהנים לויים, וכמבואר בסוגייתנו, והטעם על שם שיצאו מלוי אבי עמרם. וממה שהקפיד הכתוב על משאם של הכהנים, למד הרמב"ם שלדורות אין מצוות נשיאת הארון נוהגת אלא בהם.
והחינוך (מצוה שעט) נקט כדעת הרמב"ן שמצוות נשיאת הארון נוהגת לדורות בכל שבט לוי, ומסיק שמצוה זו נוהגת בזמן שישראל על אדמתן, כי אז היו צריכים לשאת את ארון ברית ה' מפני מלחמה או כאשר יצוה מלכם, אבל עכשיו בעוונותינו אין לנו מלך ולא ארון לשאת בשום מקום. ומצוה זו מוטלת על שבט לוי ועל שאר ישראל שיסכימו על ידם. וזה שנהגו בגליות היום להוציא ספר תורה לקראת מלכי האומות אין זה מכח חיוב מצוה זו כלל, ומן הדין כל בני ישראל רשאים לישא אותו, ורק בארון הברית המצוה היא שישאו אותו שבט לוי או הכהנים. אלא שאם מדרך כבוד התורה יבחרו גם היום שישאוהו מבני לוי, תבוא עליהם ברכה. ובגליון מהרש"א (יו"ד סי' רפב ס"א) הביא דבריו, וכתב שאף לענין הנהגה טובה זו לשאת את הספר תורה ביד הלויים, הדבר תלוי במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן, שלדעת הרמב"ם טוב שרק הכהנים ישאוהו, ולדעת הרמב"ן כהנים ולויים שוים בזה.
ובטעמי המנהגים (עניני ברכות עמ' לד הערה ב) כתב הנהגה זו גם לענין הכנסת ספר תורה חדש, שמי שנדב ס"ת נכון הוא שישאו אותו הכהנים והלויים לבית הכנסת, כמו שעשה דוד בארון הברית, ומקורו בשו"ת יהודה יעלה (יו"ד סי' רפג) שכתב שכן עשה הוא כשהכניס ספר תורה להיכל, שנתן לבני הלויים והכהנים לישא את הס"ת לבית הכנסת, כמו שעשה דוד המלך ע"ה כשנשא הארון לבית המקדש. אלא שבהגיעם סמוך לארון הקודש נטל את הספר מידם והניחו לתוך ארון הקודש, וכמו שכתב בכרם שלמה (יו"ד סי' רפב) שהמנהג בפראג היה שהמנדב את הספר תורה החדש היה נושא את הספר ומכניסו לארון הקודש.