היכן עדיף לדור בצפת או בירושלים
בחסד לאברהם (אזולאי, מעין ג נהר יג) כתב במעלתה של העיר צפת שהיא רומזת למידת נצח, ובמספר קטן היא כמנין השם אהי"ה לרמוז שמתנהגים עם הדר בו בי"ג מידות הרחמים שיוצאים משם זה, ועל כן העיר צפת היא מן ערי המקלט להציל נפשות.
וגם צפת הוא בגמטריא קטנה כ"א, ועם הכולל הוא כ"ב כנגד כ"ב אותיות התורה, לרמז שצפת היא מוכנת ומזומנת להשיג בה סוד עומקה של התורה וסודותיה, כי אין אויר זך בכל ארץ ישראל כמו אויר צפת.
וסיים שכל הדר בעיר צפת יש לו יתרון על כל שאר ערי ארץ ישראל, והנקבר שם, בעבור שהוא מקום גבוה ואוירו זך ונקי יותר מכל שאר ערי ארץ ישראל, במהרה שט נפשו ופורח למקום מערת המכפלה כדי לעבור משם לגן עדן התחתון.
ובחתם סופר (שו"ת יו"ד סי' רלד) כתב, שודאי מה שכתב החסד לאברהם במעלת צפת נגד כל ערי ארץ ישראל, היינו חוץ מירושלים, שחלילה להעלות על הדעת שקדושת שום עיר היא יותר מירושלים, וכתב שיש לפקפק לומר שבזמן שבית המקדש היה קיים היתה ירושלים עדיפה, ועכשיו צפת עדיפה, אבל חלילה לומר כן, ואיך יצויר שצפת היא גבוהה מירושלים ואוירה טוב מירושלים כמ"ש בחסד לאברהם, והרי מקרא מפורש (דברים יז ח) 'וקמת ועלית אל המקום', מכאן שגבוה בית המקדש מכל ארץ ישראל, ומטעם זה כתב שיש להקדים נתינת צדקה לתושבי ירושלים מתושבי כל הארץ וגם מאלו הדרים בעיר צפת [וראה בפניני הלכה להלן (קיט.) אם גם לדרים מחוץ לחומות ירושלים יש חשיבות זו], וזאת על פי מה שכתב הברכי יוסף (יו"ד סי' רנא סק"ה) שיש להקדים בחלוקת הצדקה עושי מצוה ופועלי צדק יותר מן השאר, והישיבה בירושלים יש בה מצוה יותר מישיבה אחרת בארץ ישראל.
וכתב לבאר, שמה שאמרו בסוגייתנו שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל היינו משום חשיבות מקום המקדש וירושלים, שלכאורה יש להבין מהו שאמרו 'וקמת ועלית אל המקום' מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל, ולכאורה אם הדבר הוא כן הרי הוא דבר הנראה לעין ונמדד בקנה, ולא שייך לומר בו לימוד מפסוק, ועוד שהאמת אינו כן שהחרמון גבוה ממנו, כמו שכתב רש"י (תהלים קלג ג), בפסוק 'כטל חרמון שיורד על הררי ציון' שחרמון גבוה, וגם העולם עשוי ככדור ובכדור לא שייך לומר גבוה ונמוך, אלא הכוונה שאם לפנינו כדור עגול ואנו מכירים בו נקודה אחת שממנה הושתת הכדור ההוא, ונתרחב משם ונתפשט ונעשה עגול כמו שהוא, וכל הפיות אליו פונים וממנו יונקים יניקת חיותם, והוא המרכז האמיתי של הכדור, אז בלי ספק מכל צד שפונים אליו נקרא עליה, לא עליה במעלת וגדולת המקום לבד, אלא עליה ממש כמי שעומד במקומו ורואה האופק שסביבו ירוד ועמוק, כיון שכל הפיות אליו פונים והכל עמוק ממנו ועולים אליו מכיון שהעולם ככדור, וזה שייך לומר שלומדים מהפסוק שמהמקום הזה הושתת העולם והכל נמוך ממנו, ודבר זה אי אפשר לאומרו על מקום אחר או על צפת, וכן יעקב אבינו אמר על ירושלים 'זה שער השמים' (בראשית כח יז), ואין ב' שערים, הרי שירושלים עדיפה.
