הכין נרות שעוה להדליק בחנוכה והביאו לו שמן זית
בשבות יעקב (שו"ת, ח"א סי' לז) נשאל מאחד שדרכו להדליק נר חנוכה בשמן זית, ובא להדליק ולא מצא שמן זית בביתו, והתחיל להכין עצמו עם נרות של שעוה, ותחב אותן במקום הראוי להן, ובתוך כך שעמד להדליק הביאו לו שמן זית. ונסתפק כיצד לעשות, אם יסלק עצמו מנרות השעוה וידליק בשמן זית שהוא מצוה מן המובחר. או שהיות שכבר התחיל במצוה אינו צריך להפסיק וידליק בנרות השעוה.
והנה במסכת יומא (ו:) הובאה מחלוקת אמוראים אם טומאה הותרה בציבור או שטומאה דחויה בציבור דהיינו שבקושי הותרה, ומבארת הגמרא שאף לסוברים שטומאה הותרה בציבור, אם נטמאו כמה כהנים באותו בית אב שצריכים לעבוד בבית המקדש באותו יום, אבל יש כהנים אחרים בבית אב שלא נטמאו, יעבדו רק הכהנים הטהורים.
וכל המחלוקת היא רק כשנטמאו כל הבית אב אם יש להביא כהנים טהורים מבית אב אחר. ומביאה הגמרא הוכחה שטומאה דחויה בציבור ממה שמצינו שאם נטמאה מנחת העומר באמצע הקרבתה, אם יש בנמצא מנחה אחרת מחליפים את המנחה.
ולכאורה יש להבין מה ההוכחה ממנחת העומר שטומאה דחויה בציבור, שהרי גם לסוברים שטומאה הותרה בציבור מכל מקום אם יש כהנים אחרים טהורים מאותו בית אב יעבדו רק הם, וכמו כן גם לדעתם יש להחליף את המנחה, וכתב בשבות יעקב שמוכרחים לומר שכיון שהמנחה נטמאה באמצע הקרבתה שוב אין להפסיק להקריבה אלא אם כן טומאה דחויה בציבור, אבל אם טומאה הותרה בציבור הרי זה רק הידור מצוה להביא אחרת, ורק בכדי להדר במצוה אין צריך להפסיק באמצע עשיית המצוה, ועל פי זה הורה להלכה שאחר שהתחיל להכין את נרות השעוה שוב אין צריך להפסיק ולהדליק בשמן זית בשביל להדר במצוה.
אולם בחכם צבי (שו"ת, סי' מה) תמה על דבריו, שמנין לומר שכמו שאם נטמאו הכהנים יש להדר ולהביא כהנים אחרים מאותו בית אב כמו כן אם נטמאה המנחה יש להדר ולהביא מנחה אחרת, שהרי מסתבר שרק לגבי טומאת כהנים שהוא איסור כרת החמירו שיש להביא כהנים אחרים, אבל איסור טומאת מנחות שהוא רק איסור לאו, לסוברים שטומאה הותרה בציבור אין שום הידור בהחלפת המנחה, ולכך הוכיחו הסוברים שטומאה דחויה בציבור ממה שמצינו שיש להחליף את מנחת העומר. והביא עוד הוכחות לענין זה, והסיק שיש להפסיק עם הכנת נרות השעוה ולהדליק בשמן זית.
ובשבות יעקב (ח"ב סי' ל) דחה כל הוכחותיו של החכם צבי ועל תמיהה זו כתב שהדבר קל וחומר, אם על ביוש הכהנים שיש להם בושת לא חסו כל שכן שאין לחוס על בזיון הקדשים, אלא מוכרחים לומר שכיון שהתחילו שוב אין להפסיק בכדי לעשות מצוה מן המובחר, אך כתב שמכל מקום אם רוצה רשאי להפסיק ולהדליק בשמן זית.
בגליוני הש"ס (יומא ז.) כתב לתמוה על דברי השבות יעקב, מהמובא בסוגייתנו שאפילו קרבן שנפסל ואסור להעלותו על גבי המזבח מכל מקום יש להדיח את קרביו בכדי שאם יעלה על ידי כהן שלא ידע את פסולו, לא יעלה עם פרשו, ואף שהדבר יוכל להביא לידי תקלה שכיון שהוא הודח יתכן מאד שיעלוהו בטעות, מכל מקום עדיף לעשות זאת בכדי שלא יהיו קדשי שמים מוטלים כנבילה. הרי שכל כך החמירו בבזיון קדשי המקדש, ואם כן יתכן שבזיון הקדשים חמור יותר מביוש האדם שנטמא, שיתכן שאפילו ביוש אין בזה שמסתבר שנטמא באונס, ומה היה לו לעשות, ומה בושה יש בזה.
