הלכה כאליהו הנביא או תורה לא בשמים

בסוגיין, שאפילו יבא אליהו ובית דינו אין שומעין לו. ידועים דברי החתם סופר (שו"ת ח"ו סי' צח) שמעולם לא עלה אליהו בגופו למעלה מיו"ד טפחים, אך נפרדה נשמתו מגופו שם, והנשמה עולה ומשמש למעלה בין מלאכי שרת, וגופו נתדקדק ושורה בגן עדן התחתון בעוה"ז, וביום הבשורה במהרה בימינו תתלבש נשמתו בגוף הקדוש הלז, ואז הוא ככל אדם מחכמי ונביאי ישראל, והוא מוסמך מרבו אחיה השילוני או ממשה רבינו ע"ה אם הוא פנחס, והוא יסמוך את חכמי ישראל, ואז יש לו דין ככל בני ישראל, וכן הוא בכל פעם שמתגלה ומתראה בעוה"ז מלובש בגופו הזך.

אך כשמתגלה בנשמתו כמו ביום המילה, אז איננו מחויב במצוות, וכשמתגלה על אופן זה הרי הוא מלאך, אע"פ שלומד תורה ומגלה דינים אין לקבוע הלכה עפ"י דבריו, משום שהוא רק כמו חלום ורוח נבואה ואין משגיחים בבת קול, אך כשמתגלה בלבוש גופו הרי הוא מגדולי חכמי ישראל, ותשבי יתרץ קושיות ואיבעיות ואליו תשמעון כי מי כמוהו מורה.