חנויות הקרויות בשם מאכלי עכו"ם
בשו"ת משנה הלכות (ח"י סי' קיא) נשאל, בדבר אשר בזמנים האחרונים התחילו הסוחרים ובעלי החנויות לקרוא לסחורותיהם שמות עכו"ם, ומבשלים מאכלים וקוראים למאכליהם בשמות עכו"ם, כגון 'מאכלי סין' או 'מאכלי איטליה' וכדו' אם יש איסור בזה. וכתב, הנה באמת כי רק השם בעצמו יש בו איסור משום שמייקרים שמותיהם ומאכליהם, ואנחנו נצטוינו להתרחק מהם וממאכליהם וממשקאותיהם בתכלית הריחוק, ואפילו להזכיר שם מאכלים שלהם לשבח כתוב בתורה 'לא תחנם', ואמרו ז"ל בסוגיין אסור לישראל לומר כמה נאה עכו"ם זה או מה נחמד ונעים הוא זה.
ובירושלמי מבואר שהאומר כן עובר בלאו דאורייתא. והסמ"ג (לאוין מח) כתב, שמדבר באותן שלא נצטוינו להרגם, ואסור לספר בשבח מעשיהם או שיחבב דבר מדבריהם, שנאמר 'לא תחנם' לא יהיה להם חן בעיניך, מפני שגורם להתדבק וללמוד ממעשיהם הרעים, [וכ"כ הרמב"ם (ע"ז פ"י ה"ד) טעם זה], ובספר מצוות המלך (מצוה תכו) כתב משרשי המצוה, כי הדיבור עושה רושם בלב האדם, ואם יקבע במחשבתו ויעלה על שפת לשונו חן עכו"ם ופעולותיו, יהא נמשך אחריהם או הוא או זרעו בשמעם אביו או אמו משבח אותם או השייך להם, ונכלל בזה מאכליהם ומשקיהם וכ"ש הוא לאסור לקרוא לחנותו וכדו' בשם עכו"ם. ועיי"ש שהאריך בזה כמה טעמים לאסור זאת.
