להעדיף לאכול רק בשר עוף מטעמי כשרות
בתשובות והנהגות (ח"א סי' תי) נשאל אם יש להעדיף לאכול בשר עופות ולא לאכול בשר בהמה, משום שכידוע הכשרות בבהמות קשה יותר מעופות כיון שבבהמה מצויות הרבה טריפות וסירכות עד כדי כך שאין בזמנינו רוב בהמות כשרות מה שאין כן בעופות.
בתשובתו הוא מונה את החששות המצויים בבהמות שאינם בעופות, א. הסכין בשחיטת העוף אינו צריך להיות ארוך כמו בשחיטת בהמה וקל לתקנו שיהא חד וחלק מתחילת השחיטה עד סופה אבל בבהמה הסכין ארוך וקשה יותר לתקנו, וגם הבדיקה בסכין ארוך וכבד קשה יותר.
ב. בעוף קל לראות ששני הסימנים נשחטו ובבהמה שיש ריבוי דם ואינו ניכר כל כך ומצוי שסומך על השערתו ונאסר הבשר מן הדין בזה. ג. בבהמה מצוי שהפועלים זורקים הבהמה קודם הבדיקה ויש לחוש שהסירכא נופלת על ידי טיפולם. ד. בבהמה שהצואר מלוכלך מצוי יותר שהשחיטה פוגמת בסכין, וכל הרגשה קלה שהסכין פגום פוסלת. וכמו כן בדיקת הריאות בבהמה קשה יותר מבדיקת עוף וכן יש עוד חששות נוספים בשחיטת בהמה.
אולם הוא כותב שגם בעופות יכולים לבוא לידי מכשולות שיש זריקות בעופות וללא השגחה כראוי יתכן שהזריקה מטריפה את העוף, וכמו כן מצוי טריפות בצומת הגידים ויש שאינם בודקים שם או שלא בודקים כפי הצורך, וכן יתכן שיהיו קלקולים מחמת שמפילים העופות עם הכלובים ויש חשש נפולה, וגם המליחה בעוף קשה יותר ממליחת בהמה.
ועל כן הוא מסיק, שבהשגחה מעולה ניתן לתקן גם את כל המכשולות המצויים בבהמה, וללא השגחה ראויה גם בעופות יש לחשוש, ולכך הכל תלוי בכל מקום לפי ההשגחה וסידורי הכשרות ולפי זה יש להעדיף את העופות או הבהמות. ומכל מקום הביא שהיו מגדולי ישראל שנהגו שלא לאכול בשר עוף אלא רק בשבת ויום טוב והיו שנהגו שלא לאכול בשר בהמה רק ביום טוב, ובמעשה רב הובא שהגר"א הורה שמוטב לאכול בשבת מאכלי חלב מלאכול דבר שנשחט בלי שעמד אחד על גבי השוחט.
