להתפלל בבית כנסת רחוק כשיש ליד ביתו בית הכנסת
כתב המגן אברהם (סי' צ ס"ק כב), מי שדר בעיר שיש בה שתי בתי כנסיות, מצוה לילך לרחוקה משום שיש שכר פסיעות על כל פסיעה ופסיעה שהולך, והובאו דבריו במשנה ברורה (ס"ק לז), ומקור הדברים הם במסכת סוטה (כב.) אמר רבי יוחנן למדנו קיבול שכר מאלמנה, שהיתה אלמנה שהתפללה בבית מדרשו של רבי יוחנן, אמר לה רבי יוחנן הרי יש בית כנסת ליד ביתך ומדוע את הולכת עד כאן, השיבה האלמנה הרי שכר פסיעות יש לי, וכן בבבא מציעא (קז.) מובא בגמרא בשם רבי יוחנן שראוי שבית הכנסת לא יהיה סמוך לביתו משום שכר פסיעות.
בספר גזע ישי (מערכת א אות כז) העלה שלא כדברי המגן אברהם, כיון שמהגמרא במנחות (סד:) מוכח שיש בזה משום 'אין מעבירין על המצות', שמבואר שם שמצוה להביא את מנחת העומר ממקום קרוב לירושלים, ואחד מהטעמים לכך בגמרא הוא משום שאין מעבירים על המצות, ולא אמרו להביא ממקום רחוק כדי שיהיה שכר פסיעות, וכתב שצריך לפרש בגמרא בבבא מציעא שמדברת במקום שיש רק בית כנסת אחד והוא רחוק, והגמרא בסוטה אינה אלא לגבי אשה שפטורה מלבוא לבית הכנסת, אבל באיש שחייב לבוא לבית הכנסת יש בזה משום אין מעבירים על המצות, וכן כתב בסידורו בית עובד הובאו דבריו בשדי חמד (כללים מערכת א אות קפט). ובמנחה חריבה (סוטה כב.) כתב שיש לומר שבית מדרשו של רבי יוחנן הוא קדוש יותר מהבית הכנסת שליד ביתה, ובמקום שיש הידור במצוה מותר להעביר על המצוה [ראה בזה בדברינו להלן]. וכן המהרש"ג (שו"ת ח"א סי' כז) כתב, שהיה איזה הידור מצוה בהליכתה לבית מדרשו של רבי יוחנן שהתקבלה שם התפילה יותר, שאם לא כן אין כאן שכר פסיעות, שהרי מי ששולח שליח למקום קרוב והשליח יקיף וילך לשם בדרך רחוקה היעלה על הדעת שיוכל לדרוש ממשלחו שכר בעד הדרך הרחוקה שהלך, וכעין זה כתב בדברי מלכיאל (שו"ת ח"ה סי' יט ד"ה ובגוף).
ובלבושי מרדכי (שו"ת תנינא או"ח סי' כב) כתב ליישב את דברי המגן אברהם על פי התוספות בסוגייתנו (ד"ה אשר), שנתקשו מדוע לא קבעו את זריקת שיירי דמו של פר יום הכיפורים ביסוד מערבי מטעם שאין מעבירים על המצות וביסוד זה פוגעים מיד ביציאה מההיכל, אלא הביאה לכך הגמרא לימוד מהתורה, ותירצו שאין אומרים אין מעבירים על המצות אלא כשיש לפניו שתי מצות, כגון דישון המזבח ודישון המנורה, אבל כשיש לפניו רק מצוה אחת אינו צריך לקבוע לה מקום קרוב אם לא שיש לכך לימוד מהתורה, [אבל כשאין זה דבר קבוע אף במצוה אחת יש להקדים וזה הטעם במנחת העומר. שיח יצחק (יומא לג. בתוספות ד"ה אין)] וכך כתבו התוספות במנחות (סד: ד"ה איבעית), ואם כן בבית הכנסת שהוא קביעות מקום לעולם, שקובע היכן להתפלל אין בזה משום אין מעבירים על המצות, וצריך לקבוע המקום הרחוק משום שכר פסיעות.
ובספר בצל החכמה (שו"ת ח"ד סי' יט) כתב להוכיח כדעת המגן אברהם, שהנה מבואר בברכות (ח:) שאסור לו לאדם שיעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים, ופירשה הגמרא שאם יש שתי בתי כנסיות בעיר, מותר לעבור אחורי בית הכנסת שהרי לא יחשדו בו שאינו מתפלל, משום שיתלו שהוא הולך לבית כנסת אחר, וכן הוא בשולחן ערוך (או"ח סי' צ ס"ח), ואם יש איסור ללכת לבית הכנסת אחר מפני שאין מעבירים על המצות, כיצד יתכן שיתלו שהוא הולך לבית הכנסת אחר, הרי איסור יש בזה ומדוע יחשבו שהוא עושה איסור.
