ניגוב מקום הנחת תפילין ממים
כתב בשולחן ערוך (או"ח סי' כז ס"ד), שבהנחת תפילין צריך להזהר שלא יהיה דבר חוצץ בין התפילין לבשרו. ודנו הפוסקים אם מים הם בכלל הדברים החוצצים בין תפילין לבשר, ואם צריך להזהר שלא יהיו שערות ראשו לחות בעת הנחת תפילין, וכמצוי על ידי הטבילה קודם התפילה, או שמא אין קפידא בדבר. ושורש נידון זה תלוי בסוגייתנו וכמו שיבואר.
במשנה למלך (עבודת יום הכפורים פ"ב ה"ב) כתב בביאור דברי הרמב"ם בענין טבילת הכהן גדול ביום הכיפורים, שכתב 'וטובל ועולה ומסתפג', שמשמע שחיוב הוא להסתפג ולא רק משום שכן דרך העולם להסתפג אחר הטבילה, וביאר המשנה למלך שכיון שמבואר ברמב"ם (כלי המקדש פ"י ה"ז) שהכהן צריך להזהר שלא תכנס הרוח בשעת העבודה בין בשרו לבגדו עד שיתרחק הבגד מעליו, ופשוט שמים אינם עדיפים מרוח, וכשם שצריך להזהר שלא תהיה רוח בין הבגדים לבשרו כמו כן צריך להזהר שלא יהיו שם מים, ולכן צריך להסתפג אחרי הטבילה.
וכתב בברכי יוסף (או"ח שם סק"א), כתבו האחרונים בשם הרב של"ה לרחוץ מקום הנחת תפילין. וכתב שפשוט שעל פי דברי המשנה למלך נמצא שהרוחצים מקום הנחת תפילין צריכים לנגב המקום היטב, שמלבד מה שיש בזה משום כבוד התפילין, לדבריו אפשר שהמים גם חוצצים ומפסיקים, ואנו צריכים שהתפילין יהיו על בשרו ממש כמו בגדי כהונה וכמו שכתב בהלכות קטנות להרא"ש (תפילין סי' יח).
אך הביא הברכי יוסף שיש מקשים על המשנה למלך מסוגייתנו, שבגמרא הקשו למה לא היה הדם שברצפת העזרה חוצץ בין רגלי הכהנים לרצפה, ותירצו בגמרא שכיון שהדם לח אינו חוצץ, ואיך כתב המשנה למלך שמים חוצצים, והרי גם הם לחים ואין חציצה בדבר לח.
ותירץ בברכי יוסף, שמה שהסתפק רבא (לעיל יט:) אם צריך שלא יהיה אויר בין בשרו של הכהן לבגדי כהונה, אינו משום חציצה, אלא משום שאפשר שבגדי כהונה צריכים שיהיו על בשרו ממש, משום שנאמר (ויקרא ו ג) 'על בשרו'. ולכן אף מים ואויר שאינם חציצה בכל מקום, חוצצים הם בבגדי כהונה, כיון שסוף סוף אין הבגדים על בשרו ממש, שהם מבדילים בין בשרו לבגד. ופשט רבא שאפילו אויר חוצץ, וכל שכן מים ודם. ועל פי זה מבוארים דברי המשנה למלך, שמים חוצצים בבגדי כהונה, ולכן היה חיוב על הכהן להסתפג.
וכתב בחבלים בנעימים (שו"ת ח"ב סי' א אות יט), שלפי סברא זו נמצא שיש להקל בתפילין בחציצת דבר לח בשערות הראש כגון אחר הטבילה, אפילו לדעת המשנה למלך, כיון שאין דבריו אמורים אלא בבגדי כהונה ולא בשאר דברים. ועיי"ש (וסי' ב) שפלפל הרבה בנידון זה.
וכן כתב בתהלה לדוד (או"ח סי' כז סק"ג) שדברי הברכי יוסף נכונים, שבבגדי כהונה אף מים ודם ורוח חוצצים, מה שאין כן בשאר מקומות. אבל אין לדמות תפילין לבגדי כהונה, ואיך אפשר לומר בתפילין של ראש שאסור שיהיה אויר בינם לבין הראש, והרי תחתית הקציצה ישרה והראש עגול ובהכרח יש הפסק אויר. ואף הרא"ש לא אמר אלא שעיקר דין חציצה נוהג בתפילין כמו בבגדי כהונה, אבל לא בא לדמותם לגמרי ולומר שגם בהם נתחדש הדין שצריך שיהיו מונחים על בשרו ממש.
