עשיית מעקה לגג שהולכים בו לעתים רחוקות לתיקונים
בסוגייתנו מבואר שעל גג בית המקדש עשו כליה עורב, שהיו בו מסמרים שנועדו לסלק את העורבים מגג ההיכל. והובא לעיל, שבמשנה במסכת מדות מבואר שמלבד הכליה עורב היה להיכל גם מעקה. והקשה בעזרת כהנים (מדות פ"ד מ"ו ד"ה וזה לשון), שהרי גג ביהמ"ק לא היה עשוי לתשמיש ולמה היו צריכים לעשות לו מעקה [וביאר (שם ד"ה מעקה) שממה שקרא התנא למחיצה זו בלשון מעקה נראה שהצורך בה לא היה רק מחמת סודות נסתרים וכיוצא בהם, אלא גם מחמת חובת מצות מעקה], והוכיח מזה שגם גג שהולכים בו לפעמים לתקן את הבדק גם חייב במעקה.
[ועיי"ש עוד שהביא מחלוקת הראשונים עם עשו כליה עורב על כל הגג או רק בשפתו. והוכיח בעזרת כהנים כדעת הראשונים שהיה רק בשפת הגג, שהרי אם עשו על כל הגג כליה עורב שהוא מסמרים קבועים בו, אם כן לא היו יכולים ללכת כלל על הגג, ולא היה צריך מעקה].
ובשבט הקהתי (שו"ת, ח"ד סי' שיא אות יא) ביאר, שהכליה עורב היה מועיל רק שלא ישבו העורבים על הגג, אבל אם פרחו מלמעלה היה אפשר שיפילו שם דברי טומאה או ילכלכו שם מצואתן בשעה שפורחים מעל הגג, ולכן מאותו טעם שעשו את הכליה עורב, כדי לשמור את הגג מטינוף וטומאה, היו צריכים גם ללכת על הגג מזמן לזמן לנקות משם כל טומאה ולכלוך. ועל כן היה שם מעקה, כיון שהיו הולכים מזמן לזמן על הגג. ועיי"ש במה שכתב לענין בית ראשון שלא היו פורחים עורבים על גביו, כמו שכתבו התוספות בסוגייתנו (ד"ה כליה) בשם הערוך, ודן אם מכל מקום היה בו מעקה לפי שלא היו סומכים על הנס במקום חשש סכנה. ונמצא לפי"ז, שגג שעולים בו לעתים רחוקות כדי לנקותו חייב במעקה.
אך בשו"ת שואל ונשאל (ח"ב חו"מ סי' לג) דן בזה בגגות שאין משתמשים בהם רק לעתים רחוקות אם חייבים במעקה, וכתב שמדברי הסמ"ע (חו"מ סי' תכז סק"ב) משמע, שדווקא אם משתמש שם לצורך דירה חייב במעקה, והביא מדברי האחרונים שדנו בזה, וכתב שגם אם נאמר שגג בית דירה חייב במעקה גם אם בו עצמו אין דירה, היינו בימיהם שלא היו הגגות גבוהים כל כך, והיו עולים עליהם בניקל ומשתמשים שם לעסקיהם, אך בזמן הזה שהגגות גבוהים ואין דרך להשתמש בהם אין חשש שיפול מהם, והרי הם כאוצרות ובית הבקר ובית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות, שכיון שאין משתמשים בהם פטורים הם מן המעקה. ובאבני שלמה (פתוחי אבן סק"ד) הביא בשם פוסקי זמנינו, שגג שאין משתמשים עליו כלל, ורק עולים לשם לתקן דוד שמש וכדומה, פטור מן המעקה, כיון שהפועל העולה שם הוא כעולה על אילן שיודע להזהר, ושאר אנשים שאינם יודעים להזהר אינם עולים שם. וכן כתב בשיח כהן (שו"ת, ח"ב חו"מ סי' ה).
