צמצום ודיוק בריבוע התפילין

כתב בשו"ע (או"ח סי' לב סל"ט), שהלכה למשה מסיני היא שיהיו התפילין מרובעות בתפרן ובאלכסונן, בין של ראש בין של יד, דהיינו שיהיו הריבוע שלהן מכוון ארכו כרחבו, כדי שיהיה להם אותו אלכסון שאמרו חז"ל (סוכה ח.) כל אמה בריבוע מחזקת אמה ושני חומשים באלכסון.
וכתב באליה רבה (ס"ק נט) בשם מלבושי יו"ט (ס"ק כב) [וכן כתב בחיבורו מעדני יו"ט על הרא"ש (הל' תפילין סי' ט אות מ)], שצריך לכוין את הריבוע כפי יכולת האדם, שאי אפשר במלאכה לעשות מרובע בדיוק, כמו שכתב הרמב"ם בפירוש המשניות (עירובין פ"ד מ"ח), והוכיח כן מלשון המשנה שם כטבלא מרובעת.
ובערוך השולחן (שם סע"ה) כתב שגם החשבון של אמה ושני חומשים באלכסון אינו מכוון לגמרי לפי חשבון חכמי המדות כידוע [ראה תוספות (סוכה שם ד"ה כל אמתא), וכתב ר' אברהם בר חייא הנשיא בספר חבור המשיחה והתשבורת (סוף שער ד) ששיעור יותר מדוייק הוא כמעט אמה ושני חומשים וחלק אחד משבעים], אלא שמכל מקום התורה גזרה שימדדו על פי חשבון זה [עיין תשב"ץ (ח"א סי' קסה) שהסתפק בזה]. והוסיף, שאף אם נאמר שאי אפשר לצמצם בידי אדם לעשות ריבוע ממש, מכל מקום התורה אמרה עשה כפי מה שביכלתך לצמצם ובזה תקיים המצוה, וכמו שאמרו בסוגייתנו לענין מדות המזבח וכלי בית המקדש, שאמרה תורה מדה, 'רחמנא אמר עביד ובכל היכי דמצית למיעבד ניחא ליה', וכן הדין גם בתפילין.
ובשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב סי' קמו) כתב על דרך זה, שלא שייך להצריך מיקראסקאפ לכוין בו את ריבוע התפילין, שהרי מבואר בשו"ע שמדידת הריבוע היא על ידי שאלכסונו הוא פעם ושני חומשים מארכו ורחבו, וזהו דבר שאינו במציאות שהרי אין החשבון של אמה ושני חומשים מכוון, כמו שכתב המג"א (ס"ק נט) בשם התוספות (שם). ובהכרח שהכוונה שכשר גם אם היה ריבוע כזה, אלא שמכשירים גם לכתחילה גם אם היו התפילין מרובעים ממש שבהן האלכסון הוא מעט יותר מפעם ושני חומשים. אך כשידקדק לעשות את הריבוע ע"י מיקראסקאפ הרי יהיה באלכסון מעט יותר משני חומשים, ואף על פי שגם באופן זה כשר, אין שום מעלה להקפיד בכך. וגם בלא זה הרי מבואר בסוגייתנו שלא אמרה התורה אלא לעשות כפי שבני אדם עושים אף על פי שאי אפשר לצמצם, ואף על פי שאפשר שהוא מעט יותר ואפשר שהוא מעט פחות ואפשר גם שהוא מצומצם, הכל הכשירה התורה לכתחילה, ובודאי כן הוא גם בריבוע התפילין, שאי אפשר לצמצם, וכשנראה לעין שהוא ריבוע הרי זה הריבוע הכשר לכתחילה, אף שכלפי שמיא אינו מצומצם. ותמה על שנאמר לו שהגרי"ז מבריסק היה סבור שיש מעלה כשימדדו את ריבוע התפילין במיקראסקאפ.
וכתב עוד האגרות משה (יו"ד ח"ג סי' קכ אות ה), שאם אמת הוא שהגרי"ז סבר שיש בזה מעלה, יש לתרץ שחשש שמא עושי הבתים לא טרחו כפי יכלתם למדוד היטב, שאף על פי שאי אפשר לצמצם והתורה הכשירה כשעשה כל מה שיכול לעשות, הרי צריך למדוד כל מה שיכול בכל הטירחא וראיית העין שאפשר, ואם יתעצלו ולא יטרחו לעיין היטב לא יוכשר, כיון שבאופן זה אין הריבוע נכון אף למדת האנשים, ולכן החמיר הגרי"ז למדוד במיקראסקאפ שבזה יצא מידי חשש העצלות, ובזה שייך להחמיר ולחשוש לזה, אף שמעיקר הדין אין חייבים לחשוש לכך וסומכים על האומדנא שהמומחים עושים מלאכתם בלי עצלות.
ובארץ צבי (ח"א סי' יב אות ב) כתב, שגם בזמננו שיש כלי מדידה הנקרא שיבלעהרע, ואפשר לעשות ריבוע מצומצם אין בזה חיוב, שכיון שמשעת מתן תורה עד עכשיו לא היה כלי זה, וכשנתנה תורה נתנה על דעת שיהיה הריבוע כפי שאפשר לאדם לשער על ידי מדידה, אך יש בזה מצוה מן המובחר והידור מצוה שיהיה בתכלית הצמצום, ושכרו כפול מן השמים.
ובארחות רבינו (ח"א עמ' שעה בהוראות מהחזו"א אות יא) הביא, שפעם הביא אחד את תפיליו לחזו"א שיראה ויבדוק אם הם מרובעים, הסתכל ואמר לו שלפי ראיית עיניו הם מרובעים, התעקש הלה ואמר אולי צריך לבדוק את הרבוע במכשיר שזה יותר מדוייק, ענה לו, אמרתי לך שכשרים הם, ואלה הם התפילין הכשירות שנצטוה עליהם משה רבינו ע"ה מסיני בענין רבוע. וכך אמר כמה פעמים שמראית העין היא הקובעת.
וע"ע במה שהובא בענין זה בפניני הלכה (זבחים סב.).