קרבן פסח שנתערב בחולין אם יוצא ידי חובה כשאוכל הכל

בסוגייתנו מבואר שאין עשה דוחה לא תעשה במקדש, וראיה לזה שהרי כתוב בתורה (שמות יב מו) 'ועצם לא תשברו בו', שאסור לשבור עצם של קרבן פסח, ואמר רבי שמעון בן מנסיא, שגם אם יש מח בתוך העצם שהאוכלו מקיים מצות עשה של אכילת פסח, אסור לשוברו, ואין אומרים שיבא עשה של אכילת פסח, וידחה לא תעשה של שבירת עצם.

והקשה הרע"א (שו"ת, תנינא סי' קלב) למה לא יערב את העצם של הקרבן פסח שיש בו מח בעצמות של בהמת חולין, וישברם, ויאכל את כל המח של העצמות, וכשיאכל את המח של הקרבן בין כולם יקיים מצות אכילת פסח, ועל האיסור של שבירת עצם לא יעבור, כיון שהעצם נתבטל ברוב.

 ותירץ שכיון שהעצם של פסח נתבטל ברוב, בטל ממנו שם פסח, ואינו מקיים מצות עשה באכילתו. אך שוב הקשה שמכל מקום הרי אינו מקיים מצות אכילת פסח בעצמות משום שבירת עצם, ואם כן יוכל לערב העצמות ולאוכלם, שהרי ממ"נ אינו מקיים המצוה, ונשאר בצ"ע.

אך כתב שיש להביא ראיה שגם מי שאכל בשר פסח שנתערב בשלמים, לא בטל ממנו שם פסח וקיים מצות אכילת פסחים, שמבואר בפסחים (פח:) חמשה חבורות שעשו קרבן פסח והעורות נתערבו, ונמצא שעל אחד העורות יש יבלת, ואם כן אחד מהחמשה פסחים היא בעלת מום, ואין יודעים איזה מהחמשה, שורפים את כל החמשה קרבנות, ואינם יכולים להקריב פסח שני, על אף שאחד מהחבורות בודאי לא יצאה ידי חובת פסח ראשון. והטעם שהרי ארבעה חבורות שבודאי יצאו ידי חובת פסח ראשון, ואם כל החמשה יביאו פסח שני, נמצא שארבעה הביאו חולין לעזרה. ומקשה הגמרא שיביאו כל אחד מהחבורות קרבן, ויעשו תנאי, אם שלהם היתה הקרבן בעלת המום, הרי זה פסח, ואם שלהם היתה התמימה הרי זה קרבן שלמים. ומתרצת הגמרא שאי אפשר לעשות כן, כיון שבקרבן שלמים צריך כהן לאכול את החזה ושוק, וקרבן פסח נאכל כולו רק למנויו, ומקשה הגמרא שיביאו כולם כהן שלא עשה קרבן פסח בראשון, ויקריבו חמשה קרבנות עם תנאי הנ"ל, והכהן יאכל מכל החמשה את החזה והשוק, שאז גם אכל מארבעה השלמים את החזה והשוק, וגם אכל את החזה והשוק של הקרבן פסח ויצא בזה ידי חובת פסח, ומתרצת הגמרא שאי אפשר לעשות כן, כיון שזריקת הדם של קרבן פסח ושל שלמים אינה שוה, שבקרבן פסח זורקים זריקה אחת, ובשלמים צריך לזרוק שנים שהם ארבע.

ומוכיח מזה הרע"א שכהן שאוכל חזה ושוק של חמשה קרבנות, שארבעה מהם הם שלמים ואחד הוא פסח, אין אומרים שהחזה ושוק של פסח בטל ברוב של שלמים, אלא שקיים מצות אכילת פסח, אם כן למה לא נחייב מן התורה לכל אדם לערב את העצמות שיש בהם מח בעצמות של חולין, ויקיים מצות אכילת פסח, ועל האיסור של שבירת עצם לא יעבור כיון שהוא בטל ברוב.