ראשית הגז בצמר קשה

בגמרא מבואר שכבשים שצמרן קשה פטורים מראשית הגז, שנאמר (איוב לא כ) 'ומגז כבשי יתחמם'. וביאר הרמב"ם (ביכורים פ"י ה"ד), שאין מתנה זו לכהן אלא כדי ללבוש ממנה, וצמר קשה אינו מחמם ואינו ראוי ללבישה, וכמבואר באליבא דהלכתא.
ועל פי זה דן בגז צאנך (ביאורי השו"ע סק"ג) אם יכולים לקיים מצות ראשית הגז בזמנינו בכבשים שבארץ ישראל, שלפי מה שנתברר סוג הכבש הגדל בארץ אינו משמש לתעשיית הבגדים כיון שהוא גס וקשה. ומכל מקום נקט בפשיטות שאינו פטור מראשית הגז, כיון שראוי הוא לעשות ממנו בגדים, אלא שמפני תנאי החיים והמותרות מעדיפים בני אדם צמר עדין יותר, אך עדיין אינו בכלל צמר קשה שנפטר מראשית הגז משום שאינו ראוי לבגדים.
אך בתשובות והנהגות (ח"ג סי' שמב) פקפק בזה, כיון שאפילו אם צמר זה ראוי לבגדים, אבל אם אין הגזיזה חשובה מפני שאינה משתלמת וגם בפועל אינה משמשת לבגדים, לכאורה פטור צמר זה מראשית הגז, כיון שעיקר מצות ראשית הגז היא לבגדים, וכאן שאין זה לבגדים אין חיוב, וגם אינו בכלל מתנה הראויה ללבישה והרי הוא כצמר קשה הפטור מראשית הגז מטעם זה.
וכתב שגם מה שנוהגים היום להשתמש בראשית הגז לצורך מצות ציצית [ראה בזה לעיל (קלה.)], אין זה חשוב שימוש בצמר, ששימוש הוא דווקא כשעושה ממנו בגד ולא כשעושה ממנו חוטי ציצית בלבד. ובפרט שרק מהחלק הניתן לכהן עושים ציצית, ובכל הגזיזה אין משתמשים כלל לבגדים, והרי עיקר המחייב הוא במה שכל הגזיזה היא גיזה חשובה, דהיינו צמר שעומד לכך בעלמא והוא צמר ללבישה. ולכאורה הכל תלוי בחשיבותו של הצמר באותו מקום, ואם הצמר אינו חשוב לבגדים לא חייבה תורה בראשית הגז, ושלא כדברי הגז צאנך, שנקט שכיון שבזמנים אחרים היה צמר זה חשוב, לכן גם היום הרי הוא חייב בראשית הגז.
אמנם למעשה כתב, שבעצמו השתדל לקיים את המצוה, וסמך על מה שיש לומר שכיון שנוהגים היום להשתמש בצמר רק לחוטים ולא בגדים, הרי הם חשובים גם בכך, ומצוותם היא באופן זה, וכדאי לקיים מצוה זאת החביבה ונדירה גם מספק אולי נזכה בה. ואף על פי שלענין ספק מתנות כהונה הדין הוא שהמוציא מחבירו עליו הראיה, ואין צריך לתת את המתנות לכהן ואין אומרים שיקיים את המצוה מספק, כיון שחזקת ממון מכרעת שהממון הוא של ישראל ושוב אינו מתחייב לקיים המצוה, וכמו שביאר הש"ך [עיין ש"ך (סי' רנט ס"ק יד)], והאחרונים האריכו בביאור הדבר. ואפשר שאף לענין ראשית הגז שיש היום ספק אם חייבים בו דינו כן, שאין דין לתת אותו לכהנים כיון שחזקת ממון מעמידתו ביד בעל הגיזה, ורק בספק מתנות עניים צריך לתת משום 'צדק משלך ותן לו' (לעיל קלד.). ומכל מקום גם אם אין דין לתת את ראשית הגז במקום ספק, יש קיום מצוה בנתינה, וישראל קדושים הם ומחמירים על עצמם גם בזה.