שוחט שיש לו משקפיים
בסוגיין מבואר שסומא ששחט שחיטתו כשרה, אולם לכתחילה לא ישחוט. וכך נפסק בשו"ע (יו"ד סי' א ס"ט).
בשו"ת טוב טעם ודעת (תליתאה סי' פה) ערער על שוחט שלובש משקפיים שאין שחיטתו כשרה, וכמו שכתב המגן אברהם (או"ח סי' תלג) שאין לבדוק חמץ נגד חלון שיש בו זכוכית, ומוכח שע"י זכוכית לא נידון בשחיטה כאבוקה. וסיים, אך לא אדון אנכי בזה כי זה מוטל על הרבנים דשם לתקן המעוות. ובשו"ת דברי מלכיאל (ח"ד סי' לא) חשש לדבריו.
אולם המהרש"ם בדעת תורה (סי' א סק"נ) הביא דברי הטוטו"ד בזה, וציין ג"כ למ"ש רש"י בתהלים (לא י) עששה בכעס עיני, כהתה, לשון עששית, שאדם נותן זכוכית לנגד עיניו לראות לעבר הזכוכית דבר, ואין אותה מראה ברורה. עכ"ל. ושוב דחה. וה"נ אם רואה ע"י בריל בטוב, כמו שרואים בחוש בזה"ז ע"י בתי עינים טובים, אין חשש בזה. וכן פסק בכה"ח (סי' א ס"ק קפח) בשם הדרכי תשובה (יו"ד סי' א ס"ק קצג). וכן פסק בשו"ת מהרי"ץ דושינסקי (סימן נט).
ובבית דוד (יסוד הבית סי' א אות ו) כתב שבכגון דא אמרינן פוק חזי מאי עמא דבר, ובכל ערי ישראל מעשים בכל יום שיש כמה שוחטים ובודקים הרואים ע"י בתי עיניים, והם שוחטים ובודקים לפני רבנים גאוני עולם וצדיקי הדור ואין מוחה ומפקפק כלל. ואדרבא כמה צדיקים וקדושי עליון מזרזים ומצוים לשוחטים ובודקים המסתופפים בצילם להלביש בתי עינים, וכמו שידוע מהשו"ב המפורסם רבי שמואל דוד, שבהיותו בן מ"ח שנה הרגיש שינוי גדול בראייה, ושאל להרב הקדוש מקהילא קדישא גור רם יסכים שיפסוק מלשחוט מחמת זה, ואמר לו, חלילה וחס, רק ללבוש בריל"ן, וכן הגאון הקדוש רבי אברהם (שליט"א) [זצ"ל] מסאכטשוב ציווה לכמה שוחטים ובודקים ללבוש בריל"ן. וזה איזה שנים שנתן תעודה להשו"ב רבי ש"י שישחוט בבתי עינים. והרב הקדוש רבי יעקב דוד זצ"ל מאמשינאוו בכל עת שבא לפני השו"ב הישיש של ר"א ע"ה, נתן לו ארגז עם בתי עיניים שלו שיבחר לו בתי עיניים הראויים לו, ודיבר על ליבו ואימצו שלא יעלה עליו שום מורא. וכן עוד כמה וכמה מעשים מצדיקי וקדושי עליון. וא"כ מה יש עוד להרהר בזה. ועיי"ש עוד מה שהאריך בעניין זה.
