תפילה על חולה בשמונה עשרה
כתב בשו"ע (או"ח סי' קיט ס"א), שאם רצה המתפלל להוסיף בקשות בכל ברכה מהברכות האמצעיות, כל שהבקשה היא מעין הברכה, מוסיף. כיצד, היה לו חולה מבקש עליו רחמים בברכת רפאנו. והביא בשם רבינו יונה שאם שואל צרכי רבים יוסיף סמוך לחתימה ולא באמצע, והטעם כדי שלא יהיה נראה כמוסיף על הברכה, משנה ברורה (סק"ח), ואם מבקש על צרכי עצמו יכול לשאול אפילו באמצע הברכה והוא שיבקש בלשון יחיד.
בברכי יוסף (סק"א) כתב בשם הר"י מולכו (סי' קט) שיותר עדיף להתפלל על החולה בברכת שומע תפלה. וכתב שלפי דברי הרב טוב שיכוין במחשבתו על החולה בברכת רפאינו, ויתפלל עליו בפירוש בשמע קולנו. והביא שכמה גדולים היו מתפללים על חולה בברכת רפאינו, וכן היה הוא עצמו נוהג.
ובקשר גודל (סי' טו אות יב) כתב, שטוב שיכוין במחשבתו על החולה בברכת רפאנו, ובשומע תפלה יאמר בפירוש, ויש מן הגדולים שהיו מתפללים בפרוש על החולה בברכת רפאנו. עוד כתב (שם סי' יז אות ד) שאם רצה להוסיף בכל ברכה מהאמצעיות מעין הברכה מוסיף, ובשומע תפילה יכול לשאול כל צרכיו, שהיא כוללת.
ובשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ז אות לג) דייק מלשון הגמרא בסוגייתנו שמי שהיה לו 'חולה בתוך ביתו' מבקש עליו רחמים בברכת 'רפאנו', שמשמע שיש חילוק בין חולה שבתוך ביתו שהוא מבני ביתו, שרק אז מתפלל עליו באמצע ברכת 'רפאנו', אבל אם הוא אינו מבני ביתו לא יתפלל אלא ב'שמע קולינו', כדין בקשת רחמים על הציבור שלדעת רבינו יונה אין לבקש עליהם באמצע הברכות. ומכל מקום נראה שחולה תלמיד חכם חשוב כחולה מבני ביתו, כמו שאמרו (שבת קה:) שחכם שמת הכל קרוביו, ורשאי לבקש עליו באמצע ברכת רפאנו.
עוד כתב שנראה שהמבקש על חולה בתוך תפילתו עדיף שלא יבקש עליו בשלשת התפילות שמתפלל בכל יום, אלא בשתי תפילות ביום בלבד, כדי שלא תהא בקשתו מורגלת בפיו בכל פעם שמתפלל, ועל ידי כן יכוין יותר בבקשתו.
