ברכת שהחיינו על תאנים לבנים ושחורות

מבואר בסוגייתנו שאי אפשר לעשר חטים על שעורים או להיפך מק"ו, ומה תירוש ויצהר שאינם כלאים זה בזה, אינם מתעשרים מזה על זה, דגן [חטים] ודגן [שעורים] שהם כלאים זה בזה, אינו דין שלא יתעשרו זה בזה. ונשאל בכוכב מיעקב (ח"א סי' קעה), שהרי בחולין (קלו:) נאמר ששני מיני חטים שחורים ולבנים אין תורמין מזה על זה, הרי שאף דבר שאינו כלאים זה בזה אין מעשרים מזה על זה. והשיב שבאמת דברי הגמרא בחולין אינם להלכה, שהרי היא משנה מפורשת בתרומות (פ"ב מ"ד), כל מין חטים אחד כל מין תאנים וגרוגרות ודבלה אחד ותורם מזה על זה, והיינו אפילו שחורות ולבנות תורמים מזה על זה, וכן הוא דעת הרמב"ם (תרומות פ"ה ה"ג), אם כן לפי זה סוגייתנו היא להלכה, שרק דבר שהוא כלאים זה בזה אין תורמים מזה על זה.
אמנם הבית יוסף (או"ח סי' רכה ד"ה וכתוב) הביא בשם התרומת הדשן (סי' לג), שתאנים לבנים ותאנים שחורים הם שני מינים לענין תרומה, וכן לענין ברכת שהחיינו, שאם בירך על תאנים לבנים, יכול לברך שוב כשיאכל תאנים שחורים.
ובפנים מאירות (ח"א סי' ו) תמה מאד, שהרי שנינו במשנה כל מין תאנים אחד וכל מין חטים אחד, ופירוש הברטנורא אף שחלק הם שחורות וחלק לבנות מכל מקום מין אחד הוא, ולמה יהיו חלוקים לענין ברכת שהחיינו. וזה זמן רב בימי חורפי הקשתי קושיא זו, ושמעתי מפי מחותני הגאון מהר"ש שגם הוא הרגיש בזה, ואמר שהלכה זו עקורה, מכל מקום לבי מהסס בדבר זה אם הלכה כסתם משנה זו, שהרי מסוגיית הגמרא בחולין משמע, שתאנים שחורות ולבנות הם שני מינים ואין תורמין ומעשרין מזה על זה, ויש לתמוה על הרמב"ם (תרומות פ"ה ה"ג) שפסק כסתם משנה זו, וכן פסק בשו"ע (יו"ד סי' שלא סנ"ג) שכל מין חטים וכל מין תאנים מין אחד הוא, וצ"ע.
להלכה פסק השו"ע (או"ח סי' רכה ס"ד) כדברי התרומת הדשן, וכתב שאם בירך שהחיינו על שירזא"ש, כשיאכל גינדא"ש חוזר ומברך שהחיינו. וכתב המג"א (סק"י), שאפילו אם אינם חלוקים בשמם אם הם חלוקים בטעמן, כגון תאנים לבנים ותאנים שחורות הרי נחשבים לשני מינים, וכן שני מיני אגסים או תפוחים או אגוזים, ג"כ צריך לברך על כל אחד שהחיינו.
אכן המשנה ברורה (ס"ק יד) הביא, שבביאור הגר"א מפקפק בכל זה, ודחה ראיותיהם [כיון שלענין תרומה הם מין אחד], ומשמע שדעתו שכיון שבעצם הוא מין אחד די במה שבירך בפעם ראשונה. וכן בספר מור וקציעה הביא בשם אביו החכם צבי כעין זה ממש, אמנם לבסוף מצדד שם שאף שבאמת לשארי עניינים נקראים מין אחד, מ"מ לענין ברכת שהחיינו שנתקן על השמחה שבלב מסתברא שנתחדש לו על כל דבר שמחה בפני עצמו, ויברך על כל מין שהחיינו. ובשער הציון (ס"ק יח) הביא עוד פוסקים שחולקים על השו"ע, וסיים ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, וטוב יותר שיקח פרי של מין חדש שעדיין לא בירך עליה ויכוון להוציא גם את זה.