דשא סמוך לעץ גפן אם יש בזה משום כלאים

בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' רלד) נשאל מרב אחד, שבאחת הגינות שביישובו צומח עץ גפן יחידי, והאדמה מתחת הסככה של הגפן מלאה דשא העשוי לנוי, ומסתפק אם יש בזה משום כלאים והגפן נאסר מחמת הדשא, או שעל כל פנים יש חיוב לעקור את הדשא שמתחת לעלי הגפן.
והשואל מצדד להיתר, ואע"פ שהרמב"ם (כלאים פ"ה הי"ט) כתב, שכל מיני דשאים שעולים בשדה מאליהן אוסרים את הכרם, וכן נפסק בשולחן ערוך (יו"ד סי' רצו סי"ד), ומקורם ממה ששנינו בתוספתא (כלאים פ"ג הי"ג) החשיפה והאיטן והגמי ושאר כל הגדילין באפר, מיני דשאים הרי הן כלאים בכרם.
וכן הוא בירושלמי (כלאים פ"ה ה"ז). אולם בביאור הגר"א (יו"ד שם ס"ק לב) חולק על פסק השולחן ערוך, וסובר שכל מיני דשאים אין מקדשים בכרם, וכתב שבתוספתא וירושלמי שהיו לפני הבית יוסף יש טעות סופר, והגירסא הנכונה היא 'מין דשאים ואינן כלאים בכרם'. וכן נוטה להלכה בחזון איש (כלאים סי' א אות יב) שיש להקל כהגר"א אפילו כשמקיימם לבהמה. וא"כ כל שכן שמותר באופן שהוא רק לנוי.
והשיבו בעל שבט הלוי שיפה כתב שיש להקל בזה, ואע"פ שקשה להקל כהגר"א כנגד השולחן ערוך שסתם כהרמב"ם, ואין בכוחינו לנטות מזה, אולם מצינו ראשונים שסוברים כדעת הגר"א, והוא בסוגייתנו שנסתפק רבינא אם יש איסור להרכיב שני מיני דשאים זה על גב זה, והקשו התוספות (ד"ה הרכיב) ועוד ראשונים שלכאורה אפילו אם נאמר שאין בדשאים איסור הרכבה, הרי הוא אסור מצד כלאי זרעים, והרמב"ן (ד"ה הרכיב) והר"ן (כ: ד"ה גרסינן) תירצו, שרק בזרעים יש איסור כלאים, אבל בדשאים אין כלל איסור כלאים, וספק הגמרא הוא אם איסור הרכבה כן שייך בהם. ומפורש שדעת הרמב"ן והר"ן שאין איסור כלאים בדשאים, וכן גם מבואר בהשגת הראב"ד על הרמב"ם (שם ה"ו), ומאחר שהבית יוסף בשולחן ערוך לא הרגיש בדבריהם, יש לנו רשות להכריע כמותם ולא כפסק השולחן ערוך, וכמו שכתב הש"ך (יו"ד סוף סי' רמב, קיצור הנהגת הוראת איסור והיתר אות ח) שאע"פ שהכלל הוא שיש לנהוג למעשה כדברי הפוסקים האחרונים, זה דווקא כשדברי הראשונים כתובים על ספר והם מפורסמים ואעפ"כ חלקו עליהם הפוסקים, אבל אם נמצאו ראשונים שהאחרונים לא ראו אותם אין צריך לפסוק כהאחרונים, כיון שיתכן שאם היו האחרונים יודעים היו חוזרים בהם.
והוסיף עוד, שלפי הרבה שיטות נידון זה אינו נוגע לדאורייתא כלל, כאשר כתב השואל בשם החזון איש, וא"כ סוף דבר אין אחרי הכרעת החזון איש כלום, ובפרט בנדון השאלה שהעשבים עשויים רק לנוי בעלמא.